סליחה לגוף

סליחות. השנה ביום כיפור אני מחליטה להקדיש את הסליחה קודם כל לגוף. וכמו שמלמדים בגן, אני אומרת סליחה מכל הלב. מודל הגוף פוגש אותי בכל יום, בכל מצב וכמובן ביום בו אנו מבקשים מחילה אחד מהשני ועושים חשבון נפש. סליחה לגוף שלי.

סליחה לקיבה - סליחה על הסוכרים שהכנסתי לגוף בשעה מאוחרת, סליחה על המקרים בהם נתתי לרגש ל"נצח" את תחושת השובע, סליחה על הימים בהם לא הקשבתי בזמן לאיתות תחושת הרעב.

סליחה לרגליים - סליחה על תקופה בה הזנחתי את תפקידכן ולא ביצעתי פעילות גופנית, סליחה על הערבים בהם תכננתי אבל התעצלתי לפרוק אנרגיות באמצעות תנועה סליחה ששכחתי את הצורך לנוע.

סליחה לעיניים - סליחה על הקושי להיפרד מהמסכים (והיו הרבה מסכים), סליחה על הערבים הארוכים בהם בהיתי בעוד פרק בסדרה במקום להקדיש את הזמן הזה לשינה חשובה ושוב סליחה על המשיכה להתבונן בנייד מתי שרק אפשר.

סליחה לאוזניים - סליחה שלא תמיד הייתי פנויה להקשיב. סליחה על הצעקות והווליום הגבוה שהיה לעיתים בבית, סליחה על הקושי לשמור על איזון ושליטה ביומיום מול הילדים וסליחה שלפעמים לקח לי זמן עד שמצאתי את שיווי המשקל של עצמי מולם.

סליחה לעמוד השדרה - סליחה על נוקשות מיותרת במלחמה מיותרת, סליחה על גמישות יתר במצבים בהם הייתי אמורה לעמוד על שלי, סליחה על מקומות בהם לקח לי הרבה זמן להרגיש בטוחה בעצמי ולהיות עם עמוד שדרה.

סליחה ללב - סליחה שהזנחתי לעיתים את הצורך שלי להרגיש אהובה, סליחה על המקרים בהם דרשתי יותר מדיי תשומת לב מסביבתי, סליחה שלא בכל יום אימנתי את שריר הלב שלי שיהיה מלא באהבה לעצמי ולסביבה.

סליחה לריאות - סליחה שלא תמיד ידעתי לעצור ולנשום. סליחה על המקרים בהם בחרתי יותר לשאוף אוויר,להיתרם ולקבל ופחות לתרום ולתת. סליחה על הימים המתישים בהם רק נשפתי ונשפתי, נתתי ונתתי עד שלבסוף נגמר לי האוויר והתפוצצתי. וסליחה שלא תמיד הקשבתי לקושי של הריאות שלי לנשום וביקשתי עזרה.

סליחה למוח - סליחה על החלטות שנעשו מתוך חוסר אמונה, סליחה על הנמכת הציפיות וצמצום השאיפות, סליחה על המצבים בהם אפשרתי לאחרים לערער את הדימוי העצמי שלי ולפגוע בתחושת המסוגלות העצמית. סליחה.

תחושה של חמלה עצמית עוטפת אותי ואני סולחת לעצמי. עכשיו אני פנויה לבקש סליחה מהגוף של כל בני המשפחה האהובה שלי.

מקווה שגם אתם תדעו לסלוח לעצמכם וגם לבקש סליחה מהגוף של כל אחד שיקר לכם.

חתימה טובה, דנה