top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תדנה רוזן

מודל הגוף: נחוץ-ריאות

"מהשנייה שאני נכנס הביתה, מתחילה משמרת שנייה" "אפילו את הבגדים המלוכלכים שלה היא לא שמה בכביסה" "אני אפילו לא מספיקה לשתות את כוס הקפה שלי כשאני מגיעה הביתה"


העשייה היומיומית עשויה להיות מתישה ושוחקת, במיוחד אם היא מלווה בתחושה של חוסר שיתוף פעולה והירתמות מצד יתר בני הבית. מערכת יחסים שיש בה אחד שרק נותן ואחד שרק מקבל, זו מערכת יחסים שקשה לחיות בה. כשם שהריאות בגופינו לא יכולות רק לשאוף אויר פנימה או רק לנשוף אויר החוצה - אי אפשר רק לתת או רק לקבל. צריך להיות איזון בו כל אחד גם תורם למשפחה וגם נתרם ממנה, כדי שהאווירה בבית תהיה נעימה ובריאה לכולם.



מה אומרת גישת הורות בריאה? לתת ולקבל. להכניס אויר ולהוציא אויר. בכל מערכת יחסים בריאה יש "התמסרות" אחד עם השני, פעם אתה בצד הנותן ופעם בצד המקבל. איזו הרגשה נפלאה זו לדעת שאתה נחוץ במשפחה שלך, שיש לך משמעות ואתה תורם - שאם לא תהיה נוכח או לא תתרום את חלקך אז ירגישו בחסרונך.

**חשוב לא פחות, זה לדעת לקבל. לקבל עזרה, לקבל עצה, לקבל תמורה על ההשקעה. אבל זכרו, לעיתים כהורים לפני שנקבל עזרה יזומה מהילדים, נצטרך לבקש אותה, להראות וללמד אותם לראות גם את הצרכים שלנו.


כדי לגלות האם יש בבית מישהו שרק שואף-מקבל או רק נושף-נותן, נסו לענות מנקודת המבט של כל אחד: - האם הוא מרגיש נחוץ? - האם הוא מרגיש שהוא תורם למשפחה? - האם הוא מרגיש שהוא נתרם מהמשפחה? - איזה תפקיד/אחריות יש לו בבית?


נצלו את החזרה לשגרה ושבו יחד וחלקו תפקידים לכל אחד בבית - שכל אחד ירגיש נחוץ.

29 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page